ע"פ 6809/09

תקציר

ערכאת הערעור דנה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובסופו של דבר החליטה לדחות את הערעור על הסף בשל היעדר עילה מספקת להתערבות. התיק התמקד רבות בממצאים העובדתיים והמהימנים של בית המשפט המחוזי, שערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלבטלם, אלא אם כן נפלה טעות מהותית ברורה. החלטת בית המשפט המחוזי נשענה על ראיות מוצקות ועצמאיות, שכללו עדויות של עדי ראייה, בוחן תנועה ועוד. עדויות מרכזיות נמסרו על ידי עדים כמו מאיר אסולין, שתיארו בעקביות את פרטי התאונה, ועדים נוספים שאיששו את הטענה כי המערער נהג בקלנועית במהלך האירוע. ערכאת הערעור לא מצאה כל טעות בהערכתו של בית המשפט המחוזי, ואף לא בהעדפתו עדויות מומחים מסוימות על פני אחרות. טענותיו של המערער המערערות על ההליך ועדויותיו נדונו והופרכו באופן שיטתי בהתבסס על רישומי בית המשפט ועל קביעות מהימנותו של בית המשפט. דחייתו של בית המשפט המחוזי את גרסת המערער לאירועים נתמכה בהתרשמותו הישירה מעדותו. בגזר הדין לא מצאה ערכאת הערעור עילה להתערבות, שכן העונש תאם את אמות המידה המשפטיות ושקל גורמים מקלים כמו עברו הפלילי המוגבל של המערער. החלטתם של השופטים א' ארבל וח' מלצר לקיים את פסק הדין מסמלת הסכמה אחידה עם פסק דינו של השופט י' דנציגר, המביאה לדחיית הערעור מכל הבחינות.