בג"צ 410/78

תקציר

במקרה דנן עתרה המבקשת, מילס ישראל בע"מ, לבטל את צו עידוד השקעות הון (תיקון), בטענה כי הוא בלתי סביר וחסר סמכות. תיקון זה צמצם את המענקים הכספיים שניתנו למפעלים הרוכשים ציוד תעשייתי מתוצרת ישראל, הפחתה שפגעה בעותרת. הצו המקורי משנת 1971, שהעותר ביקש להחזירו, הציע תמיכה כספית טובה יותר. המשיבים, לרבות שרים ומנהל מרכז השקעות, הגנו על התיקון. העתירה נדחתה בשל שיהוי משמעותי בהגשתה, כאשר הדחייה המקורית נמסרה לעותר בשנת 1975, והתכתבויות רבות שנמשכו שלוש שנים עד להגשת העתירה בשנת 1978. בית המשפט בחן את ההצדקה לעיכוב זה והדגיש את חשיבותם של ערעורים במועד. חרף הטענות כי לא נגרם למשיבים כל נזק בשל השיהוי, דחה בית המשפט את העתירה, תוך שהוא מדגיש את הסיבוכים והחובות הפוטנציאליים שייווצרו אם יוחזר ההענקה לפי הצו המקורי. בית המשפט ציין כי פתיחת התיקים מחדש תשפיע על גורמים רבים שדבקו בתיקון, לאור המציאות הכלכלית שהשתנתה. משכך, חלוף הזמן הארוך מנע מהעותרת לערער על התיקון, והעתירה נדחתה מבלי לפסוק הוצאות. פסק הדין הדגיש את הדבקות בעקרונות משפטיים כגון שלטון החוק ועיתוי פרוצדורלי, ובסופו של דבר יישם את דוקטרינת השיהוי כדי להגן על המשיבים מפני עיון חוזר בהחלטות קודמות בנסיבות כלכליות משתנות.