ת"פ 65771-12-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשת התביעה לאפשר לבנה של מתלוננת מבוגרת, עיוורת ופגיעה להעיד באמצעות שיחת וידאו על נזקי המרמה והגניבה של הנאשם, שכן לא יכול היה להגיע לישראל בשל מגפת הקורונה. הנאשם התנגד לבקשה, בטענה כי הבן אינו קורבן לפשע ואין לו זכות להעיד, מה גם שהעובדות כבר הוסכמו בהסדר הטיעון. השופט פסק לטובת הנאשם וקבע כי עדותו של הבן אינה הכרחית ותחרוג מההסכמות שנחתמו בהסדר הטיעון. עם זאת, כדי להבטיח את נגישות ההליכים למתלוננת הפגיעה, התירה השופטת לבן להשתתף מרחוק בדיון כמשקיף, ובכך אפשרה לו לסייע לאביו בעיבוד החוויה. החלטה זו התקבלה על מנת להגביר את ביטחונו של המתלונן ולהבטיח כי ההליכים יהיו נגישים ככל האפשר, בהתחשב בצרכיו המיוחדים. השופט הדגיש כי השתתפותו של הבן כפופה להתחייבותו כי הדיון לא יוקלט.