רע"פ 41770-06-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בתיק רע"פ 41770-06-26 (השופט אלכס שטיין): ### **ניתוח משפטי: גדרי הביקורת השיפוטית ב"גלגול שלישי"** החלטת בית המשפט העליון בבקשה שלפנינו מהווה דוגמה קלאסית ליישום ההלכה הפסוקה בנוגע לטיבם ומהותם של ערעורים המוגשים ב"גלגול שלישי" (ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן בשבתו כערכאת ערעור על החלטת בית משפט שלום). #### **1. עקרונות משפטיים מרכזיים** * **מבחן "השאלה העקרונית":** בית המשפט העליון מדגיש כי הגישה לערכאה שלישית אינה זכות קנויה, אלא רשות הניתנת במקרים חריגים בלבד. נקודת המוצא המשפטית היא כי ההליך המשפטי אמור להסתיים לאחר מיצוי שתי ערכאות. כדי לפתוח את הפתח לערכאה שלישית, על המבקש להראות כי הסוגיה העומדת לדיון אינה עניין פרטני (Ad Hominem), אלא שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים. * **מניעת עיוות דין מהותי:** העילה החלופית למתן רשות ערעור היא הצורך בתיקון עוול משווע. השופט שטיין מבהיר כי לא כל החלטה שאינה מקובלת על המבקש מהווה "עיוות דין". עיוות דין בהקשר זה נתפס כפגם מהותי בהליך או בתוצאה אשר מחייב התערבות של הערכאה העליונה כדי לשמר את אמון הציבור במערכת המשפט. #### **2. חידושים ודגשים משפטיים בהחלטה** * **הבחנה בין "נופך עקרוני" לתוכן עקרוני:** אחד הדגשים המשמעותיים בהחלטה הוא האבחנה של בית המשפט בין **ניסיונות של בעלי דין לעטוף** טענות עובדתיות ספציפיות במחלצות משפטיות עקרוניות (כדי להעניק להן משקל שיאפשר דיון בערכאה שלישית), לבין סוגיות שהן אכן בעלות אופי עקרוני. השופט שטיין מותח ביקורת מרומזת על כך שטענות המבקשת נותרו נטועות בנסיבותיה העובדתיות של הבקשה לביטול צו הריסה, ולפיכך אין בהן כדי להעמיד תשתית לדיון משפטי רחב. * **החלת הלכת "ג'אבר":** בית המשפט מבסס את הכרעתו על הלכת *ג'אבר* (רע"פ 1426/24), ובכך הוא מאשרר את דבקותו של בית המשפט העליון בריסון שיפוטי מוגבר בתחום זה. המשמעות היא כי ערכאות נמוכות (שלום ומחוזי) הן הערכאות המוסמכות והסופיות ברוב המוחלט של תיקי התכנון והבנייה. #### **3. משמעות מעשית** החלטה זו מחדדת את המסר המשפטי לציבור ולפרקליטים: 1. **סופיות הדיון:** כאשר מדובר בהליכי תכנון ובנייה ובצווים מנהליים, קשה מאוד לקבל רשות ערעור לבית המשפט העליון אם לא ניתן להצביע על סוגיה משפטית טהורה (למשל: פרשנות חוק חדשה, סתירה בין חוקים, או חריגה מסמכות מהותית של רשות). 2. **סינון מוקדם:** השימוש בביטוי "דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה" מעיד על כך שהבקשה נבחנה באופן ראשוני ונמצאה כחסרת סיכוי מובהק, תוך חיסכון במשאבים שיפוטיים וציבוריים על ידי מניעת הצורך בתגובת המשיבה (מדינת ישראל). **סיכום:** ההחלטה אינה מחדשת הלכה חדשה, אך היא מדגימה את אכיפתו הקפדנית של המבחן הדו-שלבי (עקרוניות או עיוות דין) למתן רשות ערעור, ומבהירה כי בית המשפט העליון ימשיך להדוף ניסיונות להפוך את "הגלגול השלישי" לזירת ערעור על ממצאים עובדתיים שנדונו בערכאות הקודמות.