ה"פ 1222/03

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לזכות למימוש ערבות בנקאית. קרוז, התובע, תבע את אושין ודולפין וביקש למנוע מהם לממש את הערבות. אושין ודולפין, מצידם, טענו כי יש להפנות את העניין לבוררות בלונדון, כפי שנקבע בהסכם בין אושין לקרוז. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשים התמהמהו בהבאת נושא הבוררות ואף ויתרו על זכותם לעשות כן. צוין כי המבקשים הסכימו למתן צו מניעה זמני מבלי לשמור את תביעתם להקפאת הליכים. יתר על כן, הם לא נקטו כל פעולה כדי לפתוח בבוררות במשך למעלה משנה וחצי. בית המשפט הדגיש כי על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, על המבקש להראות נכונות לפתוח בבוררות ולהגיש בקשה לעיכוב ביצוע בטרם יטען לגופה של התביעה. התנהלות המבקשים לא הראתה כוונה בתום לב לבוררות. בנוסף, לא ניתן היה לחייב את הבנק, שלא היה צד להסכם הבוררות, להצטרף לבוררות. המבקשים התעלמו מההשלכות הכספיות של הבוררות בלונדון על הבנק, ולא הוגשה הצעה לכיסוי הוצאות הבנק. לפיכך, הבקשה להקפאת הליכים נדחתה בעילה של שיהוי, ויתור וחוסר יכולת לכפות את השתתפות הבנק בבוררות. המבקשים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך דינו של קרוז, ונקבע דיון מקדמי.