ע"א 8971/02

תקציר

הערעור בפני בית המשפט הוא סכסוך בין מטמור בע"מ (מטמור) לבין בנק דיסקונט לישראל בע"מ (הבנק) בעניין תעודת פיקדון. על פי התעודה, מטמור קיבלה מתמר סחורה לאחסון והתחייבה שלא לשחררה ללא אישור הבנק בכתב. בית המשפט המחוזי קבע כי מטמור שחררה את הסחורה ללא רשות והורה לה לפצות את הבנק על הנזק שנגרם. מטמור ערערה על החלטה זו. הסוגיות המרכזיות הן האם חתימתה של מטמור על התעודה הייתה מחייבת, האם התעודה הייתה חלק מעסקה רחבה יותר והאם נגרם נזק לבנק. בית המשפט קובע כי הבנק לא ידע ולא היה עליו לדעת כי חתימתה של מטמור אינה מורשית, ולכן האישור הוא חוזה תקף. למרות שמטמון טענה כי התעודה קשורה לעסקת חליפין עם חברת צוברי טריידינג בע"מ (זובר), בית המשפט קובע כי מטמור הייתה צריכה להבהיר זאת בתעודה. עוד קובע בית המשפט כי מטמור פעלה ברשלנות בשחרור הסחורה וכי נגרם לבנק נזק כתוצאה מכך. כמו כן, הבנק אינו נדרש לייחס ידע מסניפיו אחד למשנהו, ולכן הידיעה על הצורך בשתי חתימות מסניף אשדוד אינה מיוחסת לסניף הראשי בתל אביב, שקיבל את התעודה. בית המשפט דוחה גם את טענותיה של מטמור בדבר אופייה המתכלה של הסחורה, התחייבותה של זובר כלפי הבנק וזכות השעבוד של מטמור. זכותו של הבנק לאשר שחרור טובין היא התחייבות חוזית תקפה, והפרתה של מטמור גרמה לבנק נזק, המחושב כערך הטובין ביום שחרורם. סגני הנשיא ט' אור וא' מסכימים עם פסק הדין, והשופטת מ' נאור נותנת אותו. לפיכך נדחה ערעורה של מטמור, והיא חויבה לשלם לבנק הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 40 אלף שקל.