עת"מ 2053-10-13

תקציר

עותר הגיש תביעה כנגד החלטת המשיב כי אינו "דייר ממשיך" בדירה וביקש צו ביניים לעיכוב הליכי הפינוי. עם זאת, השופט דחה את העתירה על הסף וביטל את צו המניעה הזמני. השופט קיבל את טענת המשיב כי העתירה הוגשה באיחור משמעותי של שנים ומהווה מעשה של חוסר תום לב מצד העותר, לרבות אי גילוי הליכים קודמים וניסיון לעקוף פסק דין מכריע. אכן, מאז שנת 2006 התנהלו הליכים רבים הנוגעים לפינוי העותר מהדירה, במהלכם פסקו בתי המשפט שוב ושוב נגד העותר. פסק הדין האחרון, שניתן על ידי בית משפט השלום, הורה על פינוי העותרים בשל קבלת סיוע בשכר דירה מהמדינה עבור דירות אחרות בעת שהתגוררו בדירה נשוא הבקשה, דבר המהווה חוסר תום לב. העותרת לא ערערה על החלטה זו בתוך פרק הזמן הנדרש ואף נדחתה הארכה. במקום ללכת בדרך האזרחית, הגיש העותר שלא כדין עתירה מנהלית בניסיון לעקוף את פסקי הדין הקודמים. זאת ועוד, העותרת נמנעה מלגלות את קיומם של הליכים קודמים אלה בעתירה הנוכחית. נוכח השיהוי הרב, חוסר תום הלב וההחלטות המכריעות בהליכים הקודמים, דחה השופט את העתירה הנוכחית על הסף, ובחר שלא להטיל על העותר הוצאות משפט כלשהן בשל נסיבותיו הכלכליות והאישיות.