ת"א 1180/03

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לאכיפת הסכם לרכישת דירה בבעלות הנתבעת. התובע תבע את הנתבע לאכוף את ההסכם מיום 20.12.02 לרכישת הדירה הממוקמת ברחוב ביאליק 88 ברמת גן. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי נפלה קורבן לתרמית שתוזמרה על ידי התובעת ואחרים, במטרה לשלול ממנה את הדירה. לטענת הנתבעת, היא הונתה לחתום על חוזה שנראה כהסכם מכר אך למעשה מדובר בעסקת תרמית. המחלוקת העיקרית הייתה האם התובע היה מעורב בקנוניה הנטענת. הנתבע טען כי התובע היה שותף ביודעין לתרמית, ואילו התובע טען כי הוא קונה תמים ללא ידיעה על כל עוולה. במהלך המשפט הציגו הצדדים את עדויותיהם ואת עדויותיהם של עדים. עדותו של הנתבע נמצאה אמינה, ואילו עדותו של התובע נחשבה מתחמקת ולא אמת. באופן משמעותי, התברר כי התובע לא גילה עסקה דומה אחרת של דירה, מה שהטיל ספק נוסף בטענותיו לתום לב. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבע עמד בנטל השכנוע בדבר כוונת התובע לרמות. נמצא כי ההסכם היה חוזה תרמית למראית עין בלבד וכי התובע היה שותף פעיל בתרמית. משכך, נדחתה תביעת התובעת לאכיפת ההסכם. בנוסף, חויבה התובעת לפצות את הנתבעת בגין הוצאותיה המשפטיות ושכ"ט עו"ד בסך 120,000 ₪ + מע"מ. כמו כן, פסק הדין הנחה את המזכירות להעביר העתק מפסק הדין למשטרה, ובכך הציע לפתוח מחדש את תיק החקירה הסגור ולעודד בחינה נוספת של מקרים דומים אפשריים בהם מעורבים התובע ומקורביו. החלטה זו ניתנה ביום 30.10.2005.