ת"פ 1013/02

תקציר

הנאשמים הורשעו בהטעיית צרכנים בניגוד לסעיף 2(א) + 23 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. מדובר בפרסומת לכרטיס מסך במחיר מבצע, שלא צוין כי ההצעה מותנית ברכישת מחשב. המודעה הייתה עלולה להטעות את הצרכנים להאמין שניתן לרכוש את כרטיס המסך בנפרד במחיר המבצע. היסוד הנפשי של העבירה הוא אחריות קפידה. הנתבעים היו מודעים לכך שהפרסומת מטעה, אך פרסמו אותה בכל זאת כדי לפתות צרכנים לרכוש את מוצריהם. השופט דחה את טענות הנתבעים כי ההטעיה לא הייתה מכוונת וכי הם הסתמכו על ייעוץ משפטי ופעלו כחלק מצוות. השופט קבע כי מעשיהם של הנאשמים היו בנסיבות מחמירות וכי הם טמנו מלכודת לצרכנים. התובע ביקש קנס של 19,600 שקל ושנת מאסר לכל נאשם, וכן פיצוי למתלונן. ההגנה טענה לעונש מופחת, תוך הדגשת ההיקף המקומי של הפרסומת והרקורד הנקי של הנאשמים. השופט נקט טון פייסני, והכיר בצורך להגן על הצרכנים אך גם שקל את נסיבות המקרה. השופט הורה לנאשמים להתחייב להימנע מביצוע העבירה בעתיד, כאשר מנהלו של הנאשם מס' 1 הוא ערב, והציע להטיל קנס על בסיס הנזק הפוטנציאלי לציבור. ההחלטה נדחתה למועד מאוחר יותר.