רע"א 5365/24

תקציר

בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בתיק פשיטת רגל והחליט לדחות אותה ללא צורך בחוות דעת מהמשיבים. באופן מסורתי, בתי משפט לערעורים מתערבים רק לעתים רחוקות בהחלטות פשיטת רגל בשל מומחיותו הייחודית של בית המשפט קמא והתבוננות ממקור ראשון בצדדים המעורבים, אלא אם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות כזו. מינוי מומחים בעניינים פרוצדורליים נתון בראש ובראשונה לשיקול דעתו של בית משפט קמא, הדורש לחסוך התערבות של ערכאות הערעור. במקרה דנן, החלטת הנאמן שלא למנות מומחה אושרה על ידי בית משפט קמא, בנימוק של היעדר ראיות מספיקות וחשש ליחס עלות-תועלת. בית משפט קמא מצא כי התייחסויותיו של המבקש היו כלליות וקשורות באופן משיק בלבד לסוגיה, ואינן עומדות ברף הערעור. בעוד שהמבקש טען להוגנות פרוצדורלית ביחס לתשובות, הכללים הנוהגים אינם מקנים זכויות אוטומטיות לתשובות המשיבים. הטענות נגד התנהלותו של הנאמן לא הציגו עילה ממשית להפוך את החלטת בית משפט קמא, תוך הדגשת חובתו של הנאמן לנהוג בהגינות כנושא משרה בבית המשפט. כל ליקוי לכאורה בהתנהלותו של הנאמן יכול היה להיפתר בהמשך במסגרת בית משפט קמא, מבלי לחייב מטבעו מינוי מומחה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, ולא נפסקו הוצאות מאחר שלא התבקשה תשובת המשיבים. גזר הדין ניתן על ידי השופט עופר גרוסקופף ביום 15.11.2024.