ת"א 716/95

תקציר

התובעת, בעלת חנות בקריית ביאליק, תבעה את עיריית קריית ביאליק ועשרה נתבעים נוספים בגין נזקים לאחר שנפצעה בעצמה כשמעדה על אדנית גדולה שהוצבה על המדרכה מחוץ לחנותה. המוסד לביטוח לאומי הצטרף לתביעה שכן התאונה הוכרה ככזו שהתרחשה בעבודה. עם זאת, נראה כי לנתבעים האחרים, דיירי בית סמוך, לא היו זכויות על המדרכה ולכן אין להם אחריות במקרה זה. השאלה המרכזית הייתה האם העירייה, שאישרה את התקנת העציץ במסגרת היתר בנייה, אחראית לפציעתו של התובע. בית המשפט קבע כי העירייה אכן הייתה מוסמכת להתקין את העציץ וכי מידותיו ומיקומו אינם מהווים מכשול לתנועה סבירה לאורך המדרכה. העציץ, שהותקן בסמוך לשפת המדרכה של הכביש, נותר מקום רב להולכי רגל והוצב באזור מואר היטב. מיקומו הבולט והמרכזי היה אמור להבליט אותו להולכי רגל, לרבות התובעת, שהייתה משתמשת קבועה במדרכה. יתר על כן, עצם נוכחותו של הנוטע לא היוותה מפגע או מכשול שיש בו כדי להצמיח אחריות נזיקית. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה, וקבע כי העירייה אינה אחראית לנזקי התובע. בעוד שהיה צריך לחייב את התובע בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין, בית המשפט נהג באיפוק נוכח פגיעתו הקשה של התובע ולא הוציא צו כזה. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 24.8.2000.