ת"פ 45191-09-14

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים שנגזר על שלושה נאשמים שהיו מעורבים בשני אירועים נפרדים. באירוע הראשון הורשע נאשם 1 בזריקת רימון, ואילו באירוע השני הורשעו נאשמים 1 ו-2 בירי לעבר רכב. נאשם 3 הורשע בעבירה נפרדת של מתן אמצעים לביצוע עבירה. העונשים המרביים על עבירות אלה הם חמורים, ומשקפים את ההגנה על חיי אדם ורכוש כערכים מרכזיים. בית המשפט מקבל את טווח הענישה המוצע של 5-8 שנים על אירוע הרימון, 6-10 שנים על אירוע הירי, ועבודות שירות ועד 2.5 שנות מאסר על מסירת האמצעים. הנאשמים הודו באשמה, מה שחוסך זמן שיפוטי, וגילם הצעיר והיעדר ראיות ישירות נגדם נלקחים בחשבון. לנאשם 1 עבר פלילי קודם ונסיבות חיים מורכבות, ואילו לנאשם 2 אין עבר פלילי אך סיכון גבוה להתנהגות אלימה. לנאשם 3 עבר של עבירות אלימות והוא היה מעורב במסירת רכבו לביצוע העבירות. הסדר הטיעון אינו כולל הסכמות על פיצוי כספי, ובית המשפט מורה לנאשם 1 לשלם 150,000 ₪, לנאשם 2 לשלם 30,000 ₪ ולנאשם 3 לשלם 10,000 ₪, כל זאת עד חודש יוני 2016. השופט דן גם בסוגיית ניכוי ימי מעצר הבית מעונש המאסר שנגזר על נאשם 3 וקובע כי ינוכו רק ימי המעצר בפועל. לבסוף נגזר דינם של הנאשמים: נאשם 1 מקבל 8 שנים, נאשם 2 מקבל 6 שנים, ונאשם 3 מקבל שנתיים פחות ימי מעצרו. כמו כן ניתנים עונשי מאסר על תנאי וקנסות, וכל הנאשמים מצווים לשלם פיצויים למתלונן. זכות הערעור על פסק הדין נתונה לצדדים תוך 45 יום.