בש"פ 3577/23

תקציר

לאחר בחינת החלטות בית הדין והטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים, פסק דין זה מפעיל את הסמכות לפי סעיף 7א(ב) לחוק חובת ציות להפחית את קנס הנאשם. למרות שסעיף 7א(א) מעניק לבית הדין סמכויות נרחבות לאכוף ציות, סמכויות אלה לא נועדו להעניש על הפרות מן העבר אלא למנוע הפרות עתידיות. במקרים קודמים נקבע כי יש להשתמש בסנקציות רק כאשר קיימות חלופות חמורות לא פחות כדי לכפות ציות לצווי בית משפט. במקרה זה, הנתבעת התעלמה שוב ושוב מהחלטות בית המשפט בנוגע לפגישות בין התובע לקטין, למרות מספר אזהרות. בהתבסס על תשומות של רשויות הרווחה והאפוטרופוסים החוקיים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש צורך בעיצומים כספיים כדי להגן על טובת הקטין ולהבטיח ציות. בעוד שהטלת הקנס נמצאה מוצדקת, בית המשפט החליט להפחית את הקנס ל-5,000 שקל. הפחתה זו סבורה כי היא הסנקציה הראשונה נגד הנאשם בהליך זה ומתיישבת עם העיקרון לפיו אין לחרוג מהנדרש לצורך ציות. פסק הדין אינו מתייחס לדאגותיו האחרות של הנתבע, כגון הפסקת תשלום המזונות או פסיקת הוצאות, שכן אלה חורגות מתחום ההליך הנוכחי. טענות נוספות הנוגעות לבריאותו הנפשית של הקטין נדחו אף הן, שכן דיון זה לא היה המקום הראוי לסוגיות אלה. לפיכך, ביום 18.6.2023 הוחלט להפחית את הקנס הראשוני.