עת"מ 12141-03-21

תקציר

בין העותר למשיב התנהלו הליכים משפטיים שונים אשר הביאו לפינוי העותר מאזור תחנה שבבעלות המשיב. העותרים הגישו עתירה בה טענו כי החלטת המשיב להטיל עליהם ארנונה רטרואקטיבית אינה חוקית. הם טענו בעיקר כי אין לראות בהם "מחזיקים" בתחנה, מה שאומר שהם פטורים מתשלום מיסים אלה. בית המשפט מצדד בעותרת וקובע כי למרות שהעותרים הם בעלי התחנה, הם אינם פטורים מתשלום ארנונה בתקופת מימוש זכות השעבוד. העותרת חייבת, אפוא, בתשלום מסים מעת שהודיעו על מימוש זכות השעבוד. באשר לתשלומי המס הרטרואקטיביים שהעותר מתבקש לשלם, מסכים בית המשפט עם העותר כי אלה אינם חוקיים. המשיב לא הביא ראיות מספיקות לכך שהעותרת החלה לפעול בשנת 2016, ולא ניתן לסתור את החזקה השוללת רטרואקטיביות במקרים כאלה. יתר על כן, מעשיו של המשיב נראו חשודים, והם היו צריכים ויכולים לחקור קודם לכן. העתירה מתקבלת ברובה; לפיכך, החלטת המשיב בדבר חיובי הארנונה הרטרואקטיביים בטלה. עם זאת, על העותרת לשלם את המסים מרגע שהחלה לממש את זכות השעבוד. המשיב יישא בהוצאות העותר, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 15,000 ₪.