צבאי 53/23

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את ערעור ההגנה על פסק דינו של בית משפט קמא, אשר מצא את המערער אשם מעבר לכל ספק סביר במעשה מגונה של אחיזה בחוזקה באיבר מינו של חייל מיחידתו פעמיים במהלך מסיבה. רוב השופטים תמכו בקביעתו של בית משפט קמא כי גרסת הקורבן לאירועים הייתה אמינה ועקבית, למרות כמה מחדלי חקירה וסתירות בעדותו – אלה לא היו משמעותיים דיים כדי לערער את אמינותו. כן קיבלו השופטים את ממצאיו של בית משפט קמא בדבר זיהויו של המערער כמבצע העבירה, היתכנות המעשים, מצבו הנפשי ותגובותיו של הקורבן מיד לאחר האירוע. גם טענות ההגנה בדבר מחדלי חקירה נדחו, שכן כשלים אלה לא שללו מהמערער הגנה הוגנת, ורובם תוקנו במהלך ההליך. באשר לענישה, הסכים ערכאת הערעור עם הערכתו של בית משפט קמא כי מעשיו של המערער פגעו בערכים מוגנים במסגרת הצבאית וגרמו נזק משמעותי לנפגע. הם קיבלו את טווח הענישה של ארבעה עד תשעה חודשי מאסר בפועל שקבע בית משפט קמא, בהתחשב בעברו הנקי של המערער, בהערכת מסוכנות מינית נמוכה ובתרומתו החיובית לשירותו הצבאי בעבר. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש להוריד את המערער לדרגת טוראי, נוכח הכשל המוסרי והפיקודי המגולם במעשיו, הכחשתו וחומרת המקרה בכללותה. עונש המאסר, שירוצו במסגרת עבודה צבאית, לא נפגע, בהתחשב בנסיבותיו האישיות החיוביות של המערער, בהשפעת ההליך עליו ועל משפחתו והשלכות העונש. תוצאת הערעור הייתה כי על המערער להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.2.2024, ודרגתו יורדת לדרגת טוראי.