עמ"ת 30344-03-15

תקציר

המערער נעצר בגין ניסיון לגניבת רכב ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום בגין העבירה. לצד כתב האישום הוגשה גם בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים. בית משפט השלום בחדרה הורה על מעצרו, החלטה עליה ערער המערער. בא כוח המערער טען כי נפלו חולשות בחומר הראיות וכי היה על בית משפט קמא לבחון את האפשרות לחלופת מעצר. המדינה, לעומת זאת, ביקשה לקיים את החלטת בית משפט קמא. ערכאת הערעור מצאה כי אכן, החלטתו של בית משפט קמא מוצדקת בשל קיומן של ראיות לכאורה – לרבות ראיות DNA – ועילות מעצר המבוססות על מסוכנות וחשש לבריחת המערער. עם זאת, ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי היה על בית משפט קמא לשקול חלופת מעצר. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לדיון לבחינת אפשרות לחלופה. לבית משפט קמא שיקול דעת להכריע בעניין זה, לרבות האפשרות להפנותו לשירות המבחן להמשך חקירה.