עת"מ 19049-04-18

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב הפקעת שתי חלקות קרקע בחדרה, שאושרה ב-26 בדצמבר 2017, על בסיס תכנית חד/781 שפורסמה בשנת 1987. העותרת, חברה פרטית שבבעלותה המגרשים ומפעילה חניון על חלקם, מבקשת לבטל את החלטת ההפקעה. לטענתם, מטרת ההפקעה נזנחה בשל השיהוי המשמעותי מאז פרסום התוכנית וכי הליך אישורה היה בלתי חוקי. בינתיים, המשיבים, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה ועיריית חדרה, שואפים להשתמש במגרשים לצרכי ציבור, קרי חניה ציבורית ושטח ציבורי פתוח. על בית המשפט לקבוע האם חלוף הזמן פסל את ההפקעה והאם הליך האישור היה חוקי. השופט פוסק לטובת המשיבים וקובע כי הסמכות להפקיע את החלקות מכוח תכנית 781 עודנה תקפה ולא פקעה. בנוסף, השופט מוצא כי מטרת ההפקעה לא נזנחה, בהתחשב בצורך הציבורי בחלקות ובמודעות העותר לפוטנציאל ההפקעה. יתרה מכך, השופט מסיק כי ההחלטה להפקיע התקבלה כדין, לרבות בדיקה תעבורתית. משכך, העתירה נדחית, והעותר נדרש לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.