ת"א 8507/06

תקציר

התובעת, מורה במקצועה, תבעה את משרד החינוך ואת מנהלת בית הספר בגין רשלנות, בטענה כי חשיפתה לתלמידה אלימה והמטרידה מינית גרמה לה ללחץ ממושך, שהוביל להתפתחות דיכאון ופיברומיאלגיה. התובעת טענה כי הנתבעים לא טיפלו כראוי בבעיות ההתנהגות ובאירועי ההטרדה המינית של התלמידה וכי לא הגנו עליה או על שאר התלמידים. היא גם טענה להפרת חובה חקוקה. הנתבעים טענו כי טיפלו בעניינו של הסטודנט במהירות ובמקצועיות, וכי התובע לא הביע קושי חריג בהתנהלות מולו. עוד טענו כי הלחץ והתסמונות של התובע לא נגרמו כתוצאה מהאירועים המדוברים. בית המשפט מצא כי טיפולם של הנאשמים בבעיות ההתנהגות של התלמיד היה לקוי. עם זאת, הנתבעים לא יכלו לצפות כי התובעת תיפגע כתוצאה מהאינטראקציה שלה עם התלמיד, שכן לא הייתה להם אינדיקציה לכך שהיא נמצאת במצוקה או שמנגנוני ההתמודדות שלה אינם מספקים. לפיכך, לא קמה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע, והתביעה בגין רשלנות נדחתה. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת התובעת בדבר הפרת חובה חקוקה, שכן היא לא הביאה כל טיעון או ראיה התומכים בה. התובע חויב לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪. השופט ציין כי התיק נדון בדלתיים סגורות בשל אופיו הרגיש.