ע"פ 5633/22

תקציר

ערכאת הערעור דנה בערעורים על עונשם של ראמי ונוואף, ובסופו של דבר דחתה את ערעוריהם ואישרה את ערעור המדינה על עונשים חמורים יותר. בית המשפט הדגיש כי התערבות בגזר הדין מבית המשפט הפרוצדורלי היא נדירה, ומוצדקת רק במקרים של טעות מהותית או חריגה משמעותית מנורמות הענישה. מעשיהם של ראמי ונוואף, שכללו עבירות אלימות על רקע גזעני כגון לינץ', יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, הוגדרו כחמורים במיוחד ונועדו להטיל אימה. פעולות אלה עולות בקנה אחד עם ההגדרות של "מעשי טרור" בחוק המאבק בטרור, הקובע ענישה מחמירה יותר. בית המשפט הדגיש את הצורך בהרתעה ובגמול במקרים המונעים מגזענות, תוך הפחתת משקלן של נסיבות אישיות ופוטנציאל שיקום. שני האנשים הואשמו באישומים חמורים, בין היתר בשל החוקים נגד טרור ועונשין המכפילים את העונשים על פשעים ממניע גזעני. בית המשפט ציין פגיעה נרחבת שנגרמה לקורבנותיהם, הן פיזית והן נפשית, המצדיקה ענישה חמורה. למרות שרמי הדגיש טעויות פרוצדורליות בגזר דינו, בית המשפט קבע כי חומרת והיקף העבירות מצדיקות עונשים חמורים יותר. בעקבות זאת המליץ בית המשפט להחמיר את עונשו של נוואף בשנתיים ואת עונשו של ראמי בשנה אחת, תוך הדגשת מחויבותה של המדינה להרתעה מפני מעשי טרור אלימים מסוג זה.