ע"פ 49/13

תקציר

שני ערעורים נפרדים, 49/13 ו-366/13, נדונו יחד בגזר דינם של שני נאשמים ששדדו מספר נשים מבוגרות. על המערער הראשון, שביצע שמונה עבירות כאלה, נגזרו שלוש עשרה שנות מאסר, ואילו על המערער השני, שהיה לו חלק קטן יותר בשוד, נגזרו 54 חודשי מאסר. שני גזרי הדין היו בטווח המוסכם של הסדר הטיעון, שבו הודו הנאשמים. בערעור 49/13 נטען כי היה על בית המשפט לשים דגש רב יותר על התנהגותו המשתפת פעולה של המערער במהלך החקירה ועל נסיבות חייו הקשות, ובכך לא להטיל את העונש החמור ביותר בטווח המוסכם. בתוך כך, בערעור 366/13 הדגיש את שיקומו של המערער ואת העובדה שהרשעתו האחרונה הייתה משנת 2007, וביקש להקל בעונשו כדי לשפר את סיכויי השיקום. עם זאת, בית המשפט דחה את שני הערעורים, תוך שהוא מדגיש את חומרת מעשי השוד, במיוחד לאור פגיעותם של הקורבנות בשל גילם. בית המשפט הכיר בנסיבות המקלות, אך ציין כי הן כבר נלקחו בחשבון בטווח הענישה המוסכם בהסדר הטיעון. עם ריבוי עבירות ועונש משמעותי לכל אחת מהן, המאסר הכולל לא היה חמור במיוחד. פסקי הדין נגד הנאשמים אושרו אפוא, ואישרו כי העונשים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי היו מוצדקים.