סע"ש 14536-12-20

תקציר

בית הדין פסק לטובת התובע, מנהל מחסן, בסכסוך שלו עם הנתבע, מעסיקו, על תנאי העסקתו. ראשית, בית הדין קבע כי יחסי העבודה בין הצדדים נמשכו ברציפות מינואר 2014 ועד ינואר 2020, למרות טענות הנתבעת להפך. לפיכך, הוותק של התובע מזכה אותו בפיצויי פיטורים, אותם חישב בית המשפט כ-9,691 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית. שנית, בית המשפט מצא כי התובע עבד שעות נוספות ללא תמורה הולמת. בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובע 122,026 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות, כולל הפרשי הצמדה וריבית. שלישית, בית המשפט מצא כי הנתבע לא ביצע עבור התובע הפרשות פנסיוניות ראויות והורה לו לשלם 5,169 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. רביעית, בית המשפט קבע כי הנתבע פדה שלא כדין את ימי החופשה של התובע מבלי שניצל אותם בפועל והורה לנתבעת לשלם 17,644 ₪ בגין רכיב זה. חמישית, בית המשפט מצא כי הנתבעת הוציאה תלושי שכר שאינם תואמים את החוק ופסק לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪. שישית, בית הדין חייב את הנתבעת לשלם 2,500 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת לתובע על תנאי העסקתו. לבסוף, דחה בית המשפט את תביעות הצדדים לקיזוז סכומים, פיצויי עוגמת נפש ואת תביעת הנתבע לניכוי הוצאות מסוימות. בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה, החליט בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 162,030 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.