ת"צ 64189-09-14

תקציר

השופט קבע כי בקשת המבקשים לתביעה ייצוגית נגד הבנקים בגין אי הצגת תעריפי עמלות בסניפיהם אינה שלמה ואינה מספקת. המבקשים לא הוכיחו כי קיימת קבוצה מוגדרת שאינה מסוגלת לבחון את התעריפים, ולא הציעו כל דרך לזהות או להעריך את מספר החברים בקבוצה כזו. יתר על כן, הם לא הציעו מנגנונים כלשהם לקביעה למי נגרם נזק כתוצאה מהפרת התחייבויות לכאורה של הבנקים. השופט הדגיש כי הוכחת סיבתיות ונזק תחייב בחינה פרטנית מקיפה, דבר החותר תחת עצם תכליתה של תובענה ייצוגית. כמו כן, נמתחה ביקורת על המבקשים על כך שלא גילו בבקשתם הראשונית את קיומם של עמדות מידע דיגיטלי בסניפי הבנקים, שהציגו את התעריפים. פגם פרוצדורלי זה גרם לכך שהמבקשים לא יכלו לערער על שיטת הבנקים להצגת תעריפים על גבי מסכים דיגיטליים. עם זאת, הבנקים הסכימו להציב מדבקה גלויה או שלט ליד הקיוסקים הדיגיטליים המציין במפורש את זמינות תעריפי העמלות. הם גם הסכימו לעדכן את המידע בקיוסקים אלה, לספק עותק קשיח מיידי של תעריפים מוגבלים על פי בקשה, ולספק תעריף מלא תוך זמן סביר. נוכח ויתורים אלה, והליקויים בעניינם של המבקשים, קבע השופט כי ההתדיינות המשפטית מיצתה את עצמה. השופטת נמנעה מלפסוק הוצאות למי מהצדדים, תוך שהיא מכירה בהצלחה החלקית של תביעת המבקשים, תוך שהיא מציינת גם את התנהגותם הפסולה מבחינה פרוצדורלית. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לתביעה ייצוגית, והבנקים חויבו לעמוד בהתחייבויותיהם בתוך שלושה חודשים.