ע"א 3751/17

תקציר

בתביעת תאונת דרכים בה היה מעורב משיב שנפצע קשה, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים פיצוי בסך 6,719,000 ₪, אשר חברת ביטוח, המערערת, שילמה לחשבון ייעודי. בהמשך ערערה המערערת על הפיצויים, ובפרט על סך 2,627,274 ש"ח, בטענה לטעויות בפסק הדין בדבר הפסדי השתכרות עתידיים והוצאות סיוע עתידיות. הם הגישו בקשה לסעד זמני להבטחת סכום זה עד להגשת הערעור, בטענה כי שמירה על הכספים חיונית להבטחת השבת הכספים אם הערעור יצליח. מנגד, המשיב טען כי סיכויי הערעור קלושים ומתח ביקורת על המערערת על כך שלא ביקשה תחילה לעצור את ביצוע פסק הדין, אלא שילמה במלואה ולאחר מכן ביקשה עיקול. בית המשפט בחן את מאזן הנוחות והסיכוי להצלחת הערעור, וקבע כי המערערת לא הוכיחה כל נזק בלתי הפיך או קושי בהשבת כספים אם תצליח בערעור. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה לסעד זמני, בקובעו כי הפיצוי נוהל באופן מאובטח בהתאם להוראות בית המשפט, תוך מזעור הסיכון למערער. המערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪ בגין הליך זה.