ת"א 41834-05-15

תקציר

שני זוגות, משפחת קדוש ומשפחת טרגן, התקשרו בנפרד בהסכמים לרכישת דירות דו משפחתיות מהנתבעים. בהסכמים צוין כי הרוכשים רכשו את הדירות כמות שהן והכריזו עליהן מתאימות למטרותיהם. עם זאת, לאחר הרכישה נמצאו ליקויים רבים בדירות והקונים פנו למוכרים לקבלת פיצויים שלא נערכו באופן משביע רצון מה שהוביל את הרוכשים לתבוע את המוכרים. השופט קבע כי חוק מכר דירות חל על ההסכמים בין בני הזוג לבין הנתבעים, שכן הדירות נמכרו כחדשות וחזקה על הנתבעים כי בנו אותן למכירה. השופט הורה לנתבעים לשלם לכל זוג פיצוי כספי בגין הליקויים שנמצאו בדירותיהם וכן פיצויים בגין עוגמת נפש. השופטת לא הורתה לנתבעים לבצע את התיקונים בעצמם כפי שביקשו, שכן הם אנשים פרטיים וזה לא יהיה יעיל או זול יותר מהקונים המבצעים את התיקונים. בנוסף, קבעה השופטת כי הפיצוי המוסכם בגין איחור במסירה שתבעה משפחת קדוש אינו ישים במקרה זה, שכן בני הזוג היו מודעים לכך שלדירה אין טופס 4 (אישור כי הדירה נבנתה על פי היתר הבנייה) ולכן הפרשנות הסבירה של ההסכם היא שמועד המסירה לא כלל את קבלת הטופס. עם זאת, השופט קבע כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא הפיקו את הטופס תוך זמן סביר ופסק למשפחת קדוש פיצויים לא ממוניים אשר קוזזו מתשלום חשבונות החשמל של המשפחה על ידי הנתבעים באותה תקופה. עוד קבעה השופטת כי התובעים אינם זכאים לפיצוי המוסכם בגין הפרה יסודית של החוזה, שכן מרבית החריגות מהיתר הבנייה היו ידועות לתובעים בעת הרכישה והליקויים שנמצאו לא היוו הפרה יסודית כהגדרתה בהסכם. השופטת הורתה לנתבעים לשלם לכל זוג פיצוי בגין הליקויים שנמצאו בדירותיהם, כאשר משפחת קדוש קיבלה 62,850 שקל ופיצויי עוגמת נפש בסך 5,000 שקל ומשפחת טרגן פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 77,200 שקל ו-5,000 שקל פיצויים בגין עוגמת נפש. כמו כן הורה השופט לנתבעים לשאת בהוצאות המשפט של התובעים, 15,000 ₪ למשפחת קדוש וסכום זהה למשפחת טרגן.