ת"ע 19295-07-20

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתוקפה של צוואה שהותירה אחריה הגב' א.ש., שהלכה לעולמה בגיל 72. בצוואה המדוברת, מיום 19.11.2019, הורישה את כל רכושה של הגב' א.ש. לאחיינו, מר צ.ו. הנתבע, מר א.מ.ו., שאין לו קשר משפחתי למנוח, טען כי יש לפסול את הצוואה משני טעמים. ראשית, טען כי הגב' א.ש. חסרה את היכולת הנפשית להבין את מהות הצוואה. שנית, הנתבע טען כי הגב' א.ש. הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד התובע או אחרים מטעמו. לאחר שמיעת הטענות ובחינת הראיות, פסק בית המשפט לטובת התובע. הנתבע לא הצליח להוכיח כי המנוח נעדר את היכולת הנפשית להבין את הצוואה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא ראיות להשפעה בלתי הוגנת או כפייה שהופעלה על המנוח. לפיכך נדחו טענות הנתבע, ונקבע כי הצוואה מיום 19.11.2019 תקפה. משכך, נעתר בית המשפט לבקשת התובע למתן צו קיום צוואה. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 35,000 ₪ בתוך 30 יום.