בש"ז 27561-07-21

תקציר

עניינו של פסק הדין הנדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה. על פי תקנה 131 לחוק סדר הדין האזרחי, פסק דין שניתן על ידי צד אחד ניתן לביטול על פי בקשה בתוך 30 יום, מטעמי צדק או מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. בעוד שהאחרונה שוקלת את הסיבה להגנה החסרה ואת סיכויי ההצלחה אם פסק הדין יבוטל, לראשון משקל רב יותר. במקרה זה, מבקשים המבקשים לבטל את פסק הדין נגדם, בטענה כי לא התבקש היתר המצאה מחוץ לתחום, וכתב התביעה לא הוגש להם. יתר על כן, הוא לא נמסר להם, והם למדו על כך רק שנים מאוחר יותר. התובעת לא הפריכה זאת, וגם לא ניסתה להוכיח כי פסק הדין ניתן. עורך הדין המייצג את התובע הודה כי לא התבקש היתר כזה, וכי פעל מתוך הנחה שהנתבעים מתגוררים באותה כתובת – כתובת בתוך ישראל. מאחר שהנתבעים התגוררו מחוץ לישראל, אי קבלת היתר המצאה מחוץ לתחום משמעותה שבית המשפט לא רכש סמכות שיפוט. לפיכך, גם אם הנתבעים ידעו על התביעה ופסק הדין, יש לבטל את פסק הדין נגדם. טענת התובע כי הנתבעים ידעו על התביעה ופסק הדין מהליכים אחרים לא הייתה מספקת, במיוחד נוכח הפגם היסודי של היתר חסר והסתירה של התובע עצמו בהליכי ההוצאה לפועל – שם ציינו את כתובתו של הנתבע 1 כנמצאת בישראל, למרות שידעו כי הדבר כוזב. כמו כן, נפלו פגמים מהותיים בהמצאה עצמה. התובעת לא הצליחה להוכיח כי שני הנתבעים התגוררו באותה כתובת, וההמצאה לנתבעת 7 נחתמה על ידי אדם בלתי מזוהה – כלומר לא ניתן לראות בה מסירה כדין. התובע גם הטעה את בית המשפט המחוזי בכך שלא מסר מידע מדויק. לפיכך, מאחר שבית המשפט לא רכש סמכות, ונוכח הפגמים המשמעותיים בהמצאה, הבקשה לביטול פסק הדין מתקבלת. פסק הדין בעניינם של נאשמים 1 ו-7 מבוטל, ויהיו להם 60 יום להגיש כתב הגנה. התיק יועבר לתל אביב, ואף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות, בהתחשב בעיכוב ובפגמים בהמצאה.