רע"א 37682-03-16

תקציר

בית משפט השלום בירושלים קבע כי יש לראות במסמך שהגישה התובעת בתביעה נגד עיריית ירושלים והמבטחת שלה, הנושא את הכותרת "מעקב מרפאה" ואת כותרת המשנה "תעודת רופא", כחוות דעת רפואית ולא כתעודת רופא. ההבחנה חשובה משום שחוות דעת רפואית ותעודת רופא כפופות לדרישות שונות על פי חוק. בית המשפט ביסס את החלטתו על כך שהמסמך המדובר כלל קביעות נכות, שאינן כלולות בתעודת רופא אלא מהוות חלק מחוות דעת רפואית. לפיכך, בחן בית המשפט האם המסמך עומד בדרישות לחוות דעת רפואית לפי פקודת הראיות. בית המשפט מצא כי למרות כמה חסרונות, המסמך שהגיש התובע עמד בדרישות החוק שכן הוא כלל בין היתר את שם המומחה, מקום עבודתו, תיאור הבדיקה ואזהרה עצמית מפני עדות שקר. בנוסף, קבע בית המשפט כי חתימה אלקטרונית על מסמך תקפה ואינה מעידה על חוסר רצינות. העירייה ערערה על החלטה זו, בטענה כי המסמך אינו עומד בדרישות המדויקות לחוות דעת רפואית. באופן ספציפי, חסרו בו פרטים על השכלתו וניסיונו של המומחה, בית המשפט והמקרה שאליו הוא רלוונטי, וסעיף אזהרה הולם. המערער גם הטיל ספק באמיתות החתימה האלקטרונית. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, והסכים עם העירייה כי יש לסווג את המסמך כחוות דעת רפואית, אך קבע כי הוא אינו עומד בדרישות לכך. בית המשפט הדגיש כי הפרטים החסרים אינם טכניים גרידא, שכן הם חיוניים להבטחת הבנת המומחה את משמעות חוות דעתו ולאפשר חקירה נגדית יעילה. עוד הסכימה השופטת כי המראה החזותי של המסמך, הנושא את הכותרת "מעקב מרפאתי", חיזק את הטענה כי הוא לא הוכן כראוי כחוות דעת רפואית. המשיב חויב לפצות את המערערים בגין שכר טרחתם והוצאות נוספות.