ב"ש 1666/07

תקציר

המשיב נעצר והואשם בשוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. התביעה ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים, דבר שהמשיב חלק עליו. המשיב טען כי יש לראות בו משוחרר מאחר שלא נעצר בשלבי החקירה בתיק זה. בית המשפט דחה טענה זו, והבהיר כי הוא נעצר במקרה אחר באותו יום בו הסתיים מעצרו בתיק זה, מה שמייתר את הצורך בבקשה להארכת מעצר. כתב האישום מתאר שני אירועים: המשיב עקב אחרי המתלוננת הקשישה לבנק ולאחר מכן תקף אותה סמוך לביתה כדי לגנוב את תיקה. בית המשפט מצא ראיות מספיקות הקושרות את המשיב לשני האירועים. הראיות כללו צילומי מצלמות אבטחה, שחזור הטלפון הנייד של המשיב בזירה ועדויות של עדי ראייה על השוד ותפיסתו. בית המשפט ציין את שתיקתו של המשיב בחקירתו ואת הימנעותו מלמסור גרסה מהותית לאירועים, דבר שחיזק את הראיות נגדו. בית המשפט קבע כי די בראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשיע את המשיב, תוך עמידה בדרישות המעצר. נמצא כי המסוכנות הנשקפת משחרורו גוברת על הפגיעה בחירותו, בהתחשב באופי העבירה ובעברו הפלילי, שכלל הרשעות קודמות מרובות ועונש מאסר מותנה תלוי ועומד בעבירת שוד דומה. משכך, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.