ע"ע 60336-05-17

תקציר

בית הדין האזורי בבאר שבע הורה למבקשת מס' 1, חברה, לשלם למשיב הטבות שונות בסך 21,340 ₪ בגין עבודתו כמכונאי וסיום העסקתו. המבקש מס' 2, מנהל החברה, היה אף הוא בעל דין בתיק. המבקשים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וביקשו עיכוב ביצוע, או לחילופין להפקיד את הסכום שנפסק בבית המשפט עד להכרעה בערעור. המבקשים טענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן סכום פסק הדין גבוה וניתן לבטלו בערעור, תוך גרימת נזק כספי בלתי הפיך. עוד נטען, כי המשיב לא ייפגע מהשיהוי, שכן פסק הדין כלל מנגנון הצמדה. מנגד, המשיב התנגד לבקשה וטען כי המבקשים לא הוכיחו סיכויי הצלחה בערעור ולא הצדיקו אי ביצוע פסק הדין. בית המשפט דחה את בקשת המבקשים, בקובעו כי הם לא הוכיחו די הצורך כי יהיה קשה להשיב את הסכומים ששולמו. בית המשפט ציין כי טענות כלליות בדבר חוסר ביטחון כלכלי אינן מהוות עילה מספקת לעיכוב ביצוע. מאחר שהמבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, לא ראה בית המשפט טעם לבחון את סיכויי הצלחת ערעורם. בית המשפט הדגיש כי פסקי דין שאינם כספיים הם חריגים לכלל לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת את הביצוע, ועל המבקשים לספק נימוקים משכנעים לעיכובים אלה. משלא עשו כן המבקשים, נדחתה בקשתם, והם חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 2,500 ₪.