ת"א 18062-05-17

תקציר

התובעת עברה ניתוח לפרוסקופי לכריתת תוספתן בבית החולים רמב"ם הנתבע אך חוותה סיבוכים עקב רשלנות מצד הצוות הרפואי. הניתוח החל בהחדרת מחט ורס, שפגעה בעורק כלי הדם הימני, מה שהוביל לניתוח חירום פתוח לתיקון הפגיעה. התובע טען כי המנתח השתמש בכוח מופרז וחסר ניסיון, מה שהוביל לנזק. עוד טענה כי לא עודכנו אותה על שיטות הניתוח, ולכן לא הייתה הסכמה. הנתבע הכחיש את הטענות הללו וטען לטיפול מיומן ולסיבוכים נדירים. בית המשפט קיבל את טענת התובע לרשלנות, ומצא את המנתח אחראי לנזק לכלי הדם במהלך החדירה הראשונית. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענה של היעדר הסכמה מדעת, שכן התובעת לא הוכיחה כי הייתה בוחרת בדרך אחרת לו נודע לה. לתובע נפסקו פיצויים בסך 451,000 ₪, לצד שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין בסך 105,500 ₪. פסק דין זה ניתן בהתחשב בנכותו הרפואית של התובע, אובדן השתכרות, הוצאות, כאב וסבל.