רע"א 749/05

תקציר

התיק נסוב סביב בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שאישר פסק דין שהותיר היתר המצאה בחו"ל שניתן למשיב. העניין נובע ממחלוקת חוזית בנוגע להסכם רכישת מניות לכאורה שהמשיבה ביקשה לאכוף, אשר המבקשים הכחישו בטענה כי מדובר בהסכם אופציה בלתי ממומש בלבד. בתחילה, מצא הרשם כי הפורום השיפוטי הישראלי אינו מספק ותמך בעמדת המבקש כי אין הסכם מחייב. אולם, בית המשפט המחוזי הפך זאת, ומצא כי המשיב הציג טענה לגיטימית המצדיקה בדיקה נוספת ודחה את טענת הפורום הפסולה בשל היעדר ראיות מספיקות. המבקשים טענו כי לא קיים הסכם בר אכיפה והתנגדו לפרשנותו של בית המשפט המחוזי ולהתאמת הפורום. הם גם ביקשו עיכוב בהגשת ההגנה עד להחלטה סופית, בנימוק של פטור משנת 2002. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת החופשה, בנימוק שאין סוגיה משפטית או ציבורית רחבה יותר מעבר לסכסוך מסחרי. בית המשפט הדגיש כי המחלוקת היא בעיקרה עובדתית עם כמה פרשנויות משפטיות, שבתי משפט קודמים כבר התייחסו אליהן, ולא היה מוצדק ערעור שלישי. למרות ההתקדמות הטכנולוגית שהפכה את ההתדיינות הבינלאומית לאפשרית יותר, קבע בית המשפט כי שיקולים מעשיים טעונים בחינה במסגרת המשפט הקיים. בסופו של דבר, הוסכם עם הרשם ברוך כי הגיעה העת שהמבקשים יגישו את הגנתם, תוך הדגשת חשיבות ההליך המשפטי הלגיטימי. הבקשה להארכת סעד זמני נדחתה אף היא, מה שמחזק את העובדה שטענות מהותיות צריכות להיפתר על ידי בית משפט קמא.