בש"פ 3716/91

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשחרר את המשיב, שהואשם בביצוע מעשה סדום בנסיבות מחמירות ובמעשה מגונה בנערה בת 17 שעבדה אצלו, בתנאים מגבילים. בערעור נטען כי יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים בשל עוצמת הראיות נגדו, הסכנה שהוא מהווה לציבור והסיכון לשיבוש הליכי משפט באמצעות השפעה על העדים. לאחר בחינת חומר הראיות, הכולל את דברי המתלונן והראיות הרפואיות, מגיע השופט למסקנה כי אמנם קיים תיק לכאורה נגד המשיב, אך הסתירות בחומר הראיות מביאות לכך שהוא אינו חזק עד כדי צורך בהארכת מעצר. זאת ועוד, היעדר עברו הפלילי של המשיב ואופי העבירות הנטענות, שנראה כי בוצעו במסגרת יחסיו עם המתלוננת, מחייבים כי לא יהווה סכנה לציבור. לבסוף, מסכים השופט עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה ניתן להפחית כל סיכון לשיבוש באמצעות תנאי שחרורו של המשיב, הכוללים מעצר בית והגבלות על יצירת קשר עם המתלונן או על יציאתו מהארץ. משכך, הערעור נדחה, והמשיב יישאר משוחרר בתנאים שקבע בית המשפט המחוזי.