ת"צ 1179/09

תקציר

להוריה של המבקשת היה ביטוח סיעודי אצל דקלה. לאחר מותם ביקשו המבקשים להמשיך את התביעה שהגישו נגד דקלה כיורשת שלהם. התביעה ביקשה להיות מוכרת כתובענה ייצוגית בשם כל מבוטחי תוכנית הביטוח הרלוונטית. לטענת המבקשת, דקלה המשיכה לגבות דמי ביטוח מהמבוטחים גם לאחר אירוע ביטוחי (קרי, הפכה זכאית לגמלת סיעוד). תביעות אחרות נגעו לגביית פרמיות בתקופה מסוימת, אי תשלום הטבות לתקופת המתנה של שלושה חודשים, דחיית תשלומי הגמלה ואי תשלום ריבית והפרשי הצמדה על ההטבות. דקלה העלתה מספר טענות מקדמיות, ובהן כי למבקשת אין מעמד להגיש את התביעה, וכי יש לדחות את התביעה משום שהיא מאגדת יחד מספר עילות תביעה שאינן קשורות זו בזו. בית המשפט דחה טענות מקדמיות אלה, אך פסק לטובת דקלה לגופן של כל עילות התביעה. באשר לטענה העיקרית, כי דקלה גבתה פרמיות שלא כדין לאחר אירוע ביטוחי, קבע בית המשפט כי ללא הוראה סותרת בפוליסה, חברת ביטוח יכולה להמשיך לגבות פרמיות ממבוטחים שהפכו זכאים לגמלת סיעוד. עוד קבע בית המשפט כי הדין החל והפסיקה הרלוונטית אינם תומכים בטענת המבקש כי יש לפרש את הפוליסה כפוטרת מבוטחים מתשלום פרמיות לאחר אירוע ביטוחי. עוד קבע בית המשפט כי דקלה לא הפרה כל חובת גילוי כלפי המבוטחים. באשר לעילות התביעה האחרות, קבע בית המשפט כי המבקש לא הוכיח את טענותיו כי דקלה גבתה פרמיות שלא כדין בתקופה מסוימת, הלל הטבות שלא כדין בגין תקופת ההמתנה או עיכבה תשלומי הטבות. בית המשפט דחה גם את טענות המבקש בדבר תשלום ריבית על ההטבות וחישוב הפרשי ההצמדה. לבסוף, קבע בית המשפט כי טענות המבקש בדבר עיכוב בתשלום הגמלה תלויות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ועל כן אינן יכולות להוות נושא לתביעה ייצוגית. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית והורה למבקשת לשלם לדיקלה את הוצאותיה בסך 50,000 ₪.