ע"א 1190/90

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תביעה שהגישו תלויים באישה שנהרגה בתאונת דרכים. התלויים, בעלה ובנה של האישה, תבעו את הנהג ואת חברת הביטוח בדרישה לפיצוי בגין אובדן התלות. בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק לטובת המשיבים ופסק להם פיצויים בגין ארבע התקופות שלאחר התאונה: התקופה עד למתן פסק הדין, התקופה ממתן פסק הדין ועד הגיעו של הבן לגיל 18, התקופה שבין גיל 18 לגיל 65 לבעל והתקופה שבין יום הולדתו ה-65 של הבעל ואילך. המערערים, הנהג וחברת הביטוח, ערערו על ההחלטה וטענו כי הפיצוי שנפסק היה מופרז. נקודות המחלוקת העיקריות נסובו סביב חישוב הפיצויים בגין עבודות הבית, הטיפול בילד וההפסדים הכספיים שנגרמו. בית המשפט העליון, המיוצג על ידי השופט א' ברק, קיבל חלקית את הערעור. בית הדין הסכים כי הפיצוי שנפסק בגין עבודות בית וטיפול בילדים בשתי התקופות הראשונות היה מופרז והפחית את הסכומים בהתאם. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות המערערים בנוגע לפיצוי בגין עבודות הבית בשבת, וקבע כי ניתן לפצות אותו כהפסד כספי. בית הדין קיבל גם את חישוב הכנסות המערערים והפחית את הפיצוי ב-37,600 ₪. השופט ברק הסכים גם עם טענת המערערים כי יש להפחית את הפיצוי בגין טרחת הבעל ב-8,014 ₪ לתקופה עתידית. בנוסף, הורה בית המשפט על הפחתה של 13% בשכר הטרחה שנפסק למשיבים, שהסתכמה בהפחתה כוללת של 58,887 ₪ מסכום הפיצוי המקורי שקבע בית המשפט המחוזי. השופט ש' לוין והשופט א' גולדברג הסכימו עם פסק דינו של השופט ברק.