ע"א 19172-02-12

תקציר

בית המשפט מוצא כי המשיבים, כבעלים הרשומים של השטח שבמחלוקת, הם בעלי זכות חזקה ואין כל ראיה לכך שזכות זו הועברה מהם. יתר על כן, גבולות השטח שבמחלוקת ברורים וניתנים לזיהוי, ובכך מאפשרים פסק דין בר אכיפה. באשר לטענות המערערת על המקרקעין על בסיס החזקה, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה שכן אין די ראיות להחזקה ארוכת טווח ומתמשכת. גם התביעה להתיישנות נדחית מאחר שהמערערת לא יכלה לרכוש זכויות כלשהן בתקופה שהמשיבים לא היו הבעלים של הקרקע, ולמשיבים, כבעלים, הייתה זכות להתנגד לשימוש של המערערת במקרקעין. בית המשפט דוחה גם את התביעה לזכות רכישה לפי סעיף 23 לחוק המקרקעין, שכן המערערת לא עמדה בתנאים הנדרשים. עוד נקבע כי המערערת, כנציגת הבית המשותף, נעדרת יכולת משפטית להגיש תביעות בעלות או חזקה בשם הדיירים. הדיירים עצמם נתבעו ישירות וניתנו פסקי דין בעניינם. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים.