ת"צ 2212/08

תקציר

המבקש הגיש תביעה ייצוגית נגד המשיבה, חברת אמישראגס, בגין גביית עמלות מופרזות לכאורה עבור שירותי גז. התביעה נותרה בין המבקש לבין המשיב לאחר שחלק מהמבקשים הגיעו להסכמי פשרה עם משיבים אחרים. המבקשים נותקו מאספקת הגז למשך כחודשיים והתביעה נסובה סביב שתי עילות תביעה עיקריות: גביית דמי שימוש קבועים בתקופות ניתוק וגביית אגרות חידוש אספקה ודמי אזהרה בניגוד לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים. המשיב טען כי יש לדחות את התביעה בשל בעיות סף, ואילו המבקש טען כי המשיב הטעה צרכנים והפיק רווחים שלא כדין. בית המשפט מצא כי למבקש היה מעמד להגיש את התביעה הייצוגית וכי פרשת אזואלוס, שפסק בעניין חוקיות דמי הגז הקבועים, אינה מהווה אקט שיפוטי העוצר את המקרה הנוכחי. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי המשיב יכול לגבות אגרה קצובה בתקופות ניתוק, אך אינו יכול לגבות דמי התראה מרובים או דמי חידוש גבוהים מהסכומים שנקבעו בצו הפיקוח, אשר קבע את האגרות בגין שירותי גז. מאחר שהצו לא עודכן מאז שנת 1989, התיר בית המשפט למשיבה להוסיף מע"מ לאגרות, אך דחה את הטענה כי ניתן להצמיד את האגרות לאינפלציה. המבקש עמד בדרישות לתביעה ייצוגית, והתביעה יכולה להתנהל ככזו. לצדדים ניתנו 30 יום להחליט כיצד להמשיך, ובית המשפט קבע דיון הוכחות במידת הצורך. ככלל, פסק דין זה מאפשר לתביעה הייצוגית להתקדם, ומכשיר את הקרקע להליכים נוספים לקביעת חבות המשיב וסעדים אפשריים.