רע"א 8516/21

תקציר

במקרה זה, בקשת רשות ערעור על החלטה לפי חוק הגנת הדייר נדחתה. סעיף 33 לחוק קובע הגנה ל"דיירות מוגנת" בהתקיים תנאים מסוימים, ובראשם כי הבעלים חייב להיות רשום בעת תפיסת הנכס מטעמים ספציפיים. בית המשפט מפרש דרישה זו בקפדנות, כלומר רק בעלים או חוכרים רשומים זכאים להגנה זו. פסיקה קודמת, לרבות פרשות פרמינגר ובנק לאומי, אימצה פרשנות מצמצמת זו, אף שהיא מביאה להבחנות משמעותיות בין בעלי נכסים רשומים ללא רשומים. בעוד שחלק מהשופטים, כמו השופט טירקל, מתחו ביקורת על גישה זו וטענו לפרשנות מתחשבת יותר מבחינה חברתית, הרוב סבורים כי דרישת הרישום היא חיונית. בית המשפט מכיר בביקורת אך נשאר עם התקדים שנקבע. יתר על כן, חוק חדלות פירעון האחרון מבטל את תחולתו של סעיף 33 בחדלות פירעון, ומשקף מגמה משפטית של התרחקות מהגנות נרחבות על הדייר. למרות שחוק זה אינו חל רטרואקטיבית על מקרה זה, הוא מדגיש את הרלוונטיות של היצמדות לפסקי דין קיימים, כמו פרמינגר. משכך, הבקשה נדחתה, תוך שמירה על פרשנות מחמירה יותר של דיירות מוגנת מבלי לפסוק הוצאות בשל אופי ההליך.