בש"פ 2765/10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור. בא כוח המערער טען כי היה על בית משפט קמא לעכב את החלטתו עד לקבלת תסקיר בעניינו של המערער שיכול היה לתמוך בשחרורו. בעוד שדוחות כאלה הם כלים שימושיים עבור בית המשפט להעריך את המסוכנות הנשקפת מהמערער ולקבוע את נחיצות המעצר, לבית המשפט שיקול דעת מוחלט להחליט בלעדיו. במקרה זה, בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר אך גם קבע כי אם לא יושלם עד למועד מסוים, ישקול לשחרר את המערער בלעדיו. מאחר שהתסקיר לא הוגש במועדו, קבע בית המשפט המחוזי כי בשל אופי העבירה של המערער – שוד מתוכנן של קשיש בשנתו – אין מקום לחלופת מעצר נוכח הסכנה המשמעותית הכרוכה בכך. בית המשפט מוצא החלטה זו סבירה, במיוחד נוכח חומרת העבירה, ומדגיש כי הודאת המערער עשויה להילקח בחשבון בחיוב בשלב גזר הדין. אין אפוא עילה שבית המשפט יתערב, והערעור נדחה.