ב"ל 1546/06

תקציר

התובע, חקלאי במקצועו, הגיש בשנת 2005 תביעת נפגעי עבודה לנתבע, המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי הטינטון שלו, מצב קבוע, נובע מתנאי עבודתו. הנתבעת הכירה בלקות השמיעה של התובעת אך דחתה את טענת הטינטון בנימוק של חוסר ראיות. התובע ערער וטען כי מסמכיו הרפואיים והודאתו הראשונית בתביעה על ידי הנתבע שימשו ראיה מספקת. הנתבעת טענה כי התביעה נדחתה בצדק בשל היעדר הוכחה מספקת לכך שהטנטון קשור לעבודה. בית המשפט בחן את התיק הרפואי של התובע ומצא שלושה מסמכים המכילים תלונות על טינטון. בית המשפט קבע כי מסמכים אלה, לרבות הפניה למומחה אף אוזן גרון ושתי בדיקות אודיוגרמה, מהווים ראיה מספקת להכרה בטינטון של התובע כפגיעה בעבודה. בית המשפט פירש את הדין הרלוונטי כך שהבקשה לטיפול רפואי כשלעצמה מצביעה על הפרעה תפקודית הנובעת מטנטון. בית המשפט קבע כי החלטת הנתבעת שגויה והורה להכיר בטינטון של התובע כקשור לעבודה. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין היטיב עם התובעת, והנתבעת נדרשה להכיר ולפצות את הטינטון של התובע כפגיעה בעבודה, יחד עם ההוצאות המשפטיות הנלוות.