תמ"ש 55595-02-12
פסק-דין משפחה נצרת
תקציר
המקרה שלפנינו סובב סביב דירה משותפת בבעלות זוג גרוש, מר ד.נ. (הנתבע) וגב' ח.נ. (התובעת). התובע עזב את הדירה בספטמבר 2011 עקב התנהגותו האלימה לכאורה של הנתבע והגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה ודמי שימוש הולמים. עם זאת, הדירה אינה רשומה על שם מי מהצדדים, דבר המשמש את הנתבע כטענה כנגד תביעת התובע לדמי שימוש. השופט, אסף זגורי, מכיר בזכותה של התובעת לדמי שימוש, החל ממועד הגשת התביעה, 12.2.2012, ועד לפירוק השותפות בפועל. הדבר מוצדק שכן הנתבע משתמש בדירה באופן בלעדי מאז עזיבתו של התובע, וצו הגנה הדדי מנע מהתובע שימוש משותף. העמלה נקבעה על 1,500 שקל לחודש, ובסך הכל 34,500 שקל לתקופה שמפברואר 2012 ועד סוף 2013, ו-1,500 שקל בחודש החל מינואר 2014 ועד לפירוק השותפות. עוד קובע השופט כי על הנתבע לשלם לתובע 6,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום. פסק דין חלקי זה נועד ליישב את המחלוקת על דמי השימוש בנפרד מסוגיות מתמשכות אחרות בין בני הזוג המתגרשים.
חקיקה מקושרת
תמ"ש 55595-02-12 ח.נ. נ' ד.נ., משפחה (10.11.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.