בר"ע 1083-03-21

תקציר

בית הדין קיבל את הערעור בדבר העדר רשות לדון בתביעה נגד המבקשת 2 בעילה של התנכלות תעסוקתית, שכן היא חורגת מסמכותו של בית הדין לעבודה. כתב התביעה, במתכונתו הנוכחית, לא גילה כל עילת תביעה אחרת נגד המבקשת 2 הנופלת בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה. בית הדין הדגיש כי טענת ההתנכלות התעסוקתית כלפי המבקשת 2 אינה מקיימת את התנאי של "עניין שהובא כדין" ולפיכך אינה יכולה לשמש בסיס להחלטה נגררת. מאחר שעילת התביעה בגין הטרדה מינית לא הייתה משתמעת די הצורך בכתב התביעה, לא ניתן היה לבסס את סמכותו של בית הדין לעבודה על המבקשת 2 גם על עילה זו. בית הדין החליט כי ההחלטה תיכנס לתוקף בעוד 30 יום כדי לאפשר לעובד הזדמנות לתקן את כתב התביעה. אם לא התבקש או אושר תיקון, מבקש 2 יימחק מכתב התביעה. בית המשפט הבהיר כי החלטתו מתבססת על הנוסח הנוכחי של כתב התביעה ולא תשפיע על התביעה כנגד המבקשת 1. בנוסף, הורה בית המשפט למשיבה לשאת בהוצאות המבקשים, בסך 2,500 ₪.