ת"א 57609-03-18

תקציר

התובעים, אריה וענת פישוב, הגישו תביעה נגד הנתבע, גיל, בעניין רכישת ביתו. בתביעה נטען כי פישוב שילם לגיל סכום נוסף של 1.68 מיליון שקל במזומן, מעבר למחיר הרכישה שנקבע בהסכם. פישוב דרש את השבת סכום זה, אולם הנתבע הכחיש כי קיבל תשלומים נוספים מעבר למחיר הרכישה. במהלך המשפט הוצגה שיחה מוקלטת בין הצדדים, בה הודה גיל בקבלת הסכום הנוסף. למרות הודאה זו, בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו כל ראיה לתשלום הנוסף וכי טענת הנתבע כי הכסף נועד לרכישת מטלטלין בבית נכונה יותר. כמו כן, קיבל בית המשפט את הטענה כי תביעת התובעים נמחקה על פי הסכם הביטול, אשר קבע כי לצדדים אין טענות נוספות זה כלפי זה. לפיכך, תביעת התובעים להשבת הסכום הנוסף, כמו גם תביעתם לפיצוי בגין השקעות שבוצעו בבית, נדחו. באשר לתביעה שכנגד שהגיש גיל, מצא בית המשפט כי הסכם הביטול אינו קובע סעיף פיצוי מוסכם במקרה של הפרה. משכך, נדחתה טענתו של גיל כי הוא זכאי לפיצוי מוסכם בסך 700,000 ₪ הנקוב בהסכם, שכן הוא לא הוכיח נזקים כלשהם שנבעו מהפרת הסכם הביטול על ידי התובעים. עם זאת, בית המשפט בחן את הנזקים הנטענים לבית ולתכולתו להם טען גיל. עם זאת, גם טענות אלה נדחו מחוסר ראיות. בסיכומו של דבר, הן תביעת התובעים והן התביעה שכנגד נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.