רע"א 6082/18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין סכסוך בין קר לכללית. ההחלטה המקורית דחתה את בקשתו של קר לצו מניעה זמני לאכיפת הסכמים בין הצדדים, שכללית השעתה בעקבות מחלוקת. בית המשפט המחוזי קבע כי בקשתו של קר לוקה בחסר, מתעכבת, ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובת קר. בקשתה של קר למתן רשות ערעור על החלטה זו, בנימוק של הערכה לא נכונה של סיכויי תביעתה וביטול לא מוצדק של ההסכם על ידי כללית, נדחתה על ידי בית המשפט. החלטה זו מנומקת בשיהוי המשמעותי בבקשת רשות הערעור של קר, המעיד על חוסר דחיפות מצידה, ובשינוי מהות הסעד המבוקש מצו מניעה לצו מניעה. בית המשפט מדגיש את מורכבות ההכרעה בבקשות לסעד זמני, במיוחד כאשר הן עשויות להכריע את גורל ההליך. במקרה זה, ההסכם המדובר לא נאכף מזה זמן, והעיכוב בבקשתו של קר מערער עוד יותר את הצורך בסעד זמני. בית המשפט מגיע למסקנה כי קר לא פעל בשקידה מספקת כדי להצדיק את צו המניעה הזמני המבוקש, ובקשת רשות הערעור נדחית. ניתן להציג ולהעריך את טיעוניו של קר במסגרת ההליך העיקרי.