ה"פ 45200-11-11

תקציר

המחלוקת המרכזית בתיק זה נסובה סביב מכירת נכס, הכולל מספר חלקות משנה ושטחיהן הסמוכים, מהמשיב למבקשים. המבקשים טענו כי המשיב התחייב למכור את הנכס יחד עם 30 מקומות חניה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מסמכי החוזה, ובראשם המבוא והנספחים, מתארים בבירור את היקף הנכס, הכולל ארבע חניות בלבד, ולא את 30 החניות הנתבעות על ידי המבקשים. השופטת התייחסה בהרחבה למבוא לחוזה, שהגדיר את הנכס ואת השינויים הצפויים בו, והגיעה למסקנה כי המבקשים היו מודעים היטב להיקף הנכס אותו ביקשו לרכוש. זאת ועוד, דחתה השופטת את טענת המבקשים בדבר קיומה של "סקיצה מקורית" שתתמוך בטענתם, וציינה את הימנעותם מלהביא ראיות לקיומה, ואת השיהוי הרב בהגשת התביעה. השופטת הדגישה כי לשון החוזה ברורה וחד משמעית, משקפת את כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים, ובכך קיבלה קדימות על פני כל פרשנות אחרת. בנוסף, נדחו טענות המבקשים בדבר מכשולים החוסמים את הגישה לחניותיהם בשל היעדר ראיות תומכות. השופטת התייחסה ודחתה גם טענות שונות נוספות שהעלו המבקשים, לרבות אלה הנוגעות לפגמים ביצירת החוזה, התנהגותו של עד המשיב ואי חשיפתם הנטענת של עדים רלוונטיים על ידי המשיב. לבסוף, קבע השופט כי המבקש מס' 2 חתם על התחייבות שלא להעלות טענות כלשהן הקשורות לחניות, דבר המצדיק את דחיית תביעתו על הסף. משכך, החליט בית המשפט לדחות את התביעה במלואה והורה למבקשים לכסות את שכר טרחת עורך הדין של המשיב, בסך 10,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.