רע"ב 8571/07

תקציר

פסק הדין מתייחס להליך קבלת ההחלטות בנוגע לבקשת המשיב לחופשה מהכלא. חרף שהכיר בכך שמסוכנותו של המשיב לא פחתה עם השנים, שקל תחילה בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשת החופשה. בית המשפט נימק זאת בכך שבהיעדר "מידע קונקרטי" המצביע על סכנה עתידית, החלטת הרשות לדחות חופשה אינה יכולה להיחשב סבירה. עם זאת, עמדה זו נדחתה והודגשה כי שיקול הדעת של הרשות צריך להתבסס על הערכה מקיפה של הראיות, ולא לדרוש מידע ממשי על איומים עתידיים. התיק נסוב על הערכת מסוכנותו של המשיב בהתבסס על עבירות עבר ועל כל קשר לפעילות קיצונית; לרשות היה בסיס ראייתי מספיק כדי למנוע חופשה, על פי אמות מידה שנקבעו. הטענה לאפליה, בשל העובדה ששותף קיבל חופשה, טופלה על ידי הדגשת הבדלים בהתנהגות וברמות הסיכון בין הפרטים. ההחלטה הדגישה כי יש לסמוך על הערכות מקצועיות אלא אם קיימת סטייה ברורה משיקול הדעת הסביר. בסופו של דבר, הערעור התקבל, תוך שהוא הופך את החלטת בית המשפט המחוזי, וקובע כי שלום הציבור גובר על אינטרס המשיב בחופשה. בקשות עתידיות לחופשה יכולות להישקל בתנאים ספציפיים, אך פסק הדין תומך בהחלטתה הנוכחית של הרשות כסבירה. השופטים פרוקצ'יה ודנציגר הסכימו עם פסק דינו של השופט פוגלמן.