ע"פ 2589/05

תקציר

פסק הדין פסק לטובת המשיב, ודחה את ערעורו של המערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. המערער הורשע במספר עבירות, לרבות תיווך במכירת שתי נשים לזנות, ובעבירות מין לרבות אונס ומעשה סדום בנשים אלה. המערער טען כי אין הצדקה לסטות מהפסיקה הקודמת בכל הנוגע לממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות, בפרט כאשר מדובר בעבירות מין, אשר פעמים רבות תלויות בנסיבות העדות עצמה. בית המשפט מצא כי המערער היה מעורב באופן אינטימי בתיווך מכירתן של שתי הנשים, וכי טענותיו בדבר היותו עובר אורח תמים אינן מבוססות. בית המשפט עיגן החלטה זו בעדויותיהם של עדים שונים, כמו גם בראיות נוספות. בית המשפט דחה גם את טענות המערער ביחס לעבירות המין, וקבע כי הנשים לא הסכימו למעשים המיניים, וכי המערער אינו יכול לטעון שהוא "לקוח תמים" של. ההשוואה שערך המערער בין מעשי האונס למקרים רגילים של קיום יחסי מין בהסכמה נקבעה כחסרת בסיס. בית המשפט הוסיף והסביר כי גם אם הנשים לא התנגדו במפורש, עדיין ניתן להוכיח כי המערער היה מודע להיעדר הסכמה חופשית, ועל כן מתקיים היסוד הנפשי הנדרש לעבירת האינוס. באשר לעונש, הציע בית המשפט הקלה קלה כלפי המערער רק ביחס לעבירת הסחר. העונש המקורי בגין רכיב זה היה 4 שנות מאסר, אותן הפחית בית המשפט ל-3 שנים, שכן עונשו של המערער היה חמור יחסית לעונשו של עבריין אחר, סלביק, שהיה מעורב יותר בפשע. עם זאת, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בעונש של 9 שנות מאסר שנגזר על עבירות המין. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי הענישה הנפרדת הן בגין עבירות סחר והן בגין עבירות מין מהווה "ענישה כפולה", וקבע כי מדובר בעבירות נפרדות, שכל אחת מהן מחייבת ענישה נפרדת. לפיכך, הערעור על גזר הדין נדחה, והערעור על גזר הדין התקבל בחלקו בלבד, והעונש הכולל הופחת מ-13 ל-12 שנות מאסר.