עמ"ת 28248/10

תקציר

הערעור מערער על צו מעצר שניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה, המעכב את המערער עד לתום ההליכים המשפטיים במקרה של פריצה למגורים. המערער נעצר לאחר שנכנס לדירה דרך חלון פתוח בכוונה לגנוב. ההגנה טענה כי המעצר היה בלתי חוקי, שכן העבירה המיוחסת למערער – עבירת רכוש – אינה מצדיקה מעצר, במיוחד נוכח היעדר תעוזה או תחכום בביצועו. זאת ועוד, עברו הפלילי של המערער, שכלל שתי הרשעות קודמות – האחת בפריצה והשנייה בעבירות סמים וגניבה – לא הצדיק מעצר, במיוחד בהתחשב בזמן שחלף מאז העבירה האחרונה. ההגנה הפנתה למספר החלטות של בית המשפט העליון שהדגישו כי עבירות רכוש אינן מקימות עילה למעצר מטבען. הפרקליטות, לעומת זאת, תמכה בצו המעצר, וטענה כי נסיבות העבירה – לרבות תעוזתו של המערער – ועברו הפלילי מצדיקים את החלטת בית משפט קמא. התביעה גם ציטטה פסיקה תומכת, המדגישה את המסוכנות הנשקפת מהמערער. שגה בית משפט השלום בהחלטתו בכך שהתמקד אך ורק בעבירות הקודמות של המערער מבלי להתחשב בזמן שחלף מאז ביצוען ומבלי להעריך את פרטי העבירה הנוכחית. ערכאת הערעור הסכימה עם ההגנה והדגישה כי הנסיבות אינן מתיישבות עם הגדרת תעוזה או עבר פלילי משמעותי. לפיכך, הערעור התקבל, והמערער חויב בשחרור בתנאים כספיים וערבות צד ג' ספציפיים. תיק החקירה הוחזר לתביעה, וההחלטה נמסרה בנוכחות המערער וייצוג משפטי של שני הצדדים.