ב"ל 19057-05-22

תקציר

השופטת דחתה את התביעה משום שלא הוכח כי הקורס בו למדה התובעת היה קשור לעבודה. הקורס לא אורגן במיוחד עבור מעסיקו של התובע, העירייה ואף לא עבור עובדי עירייה בכלל; הוא היה פתוח לעובדים מרשויות מקומיות שונות. לעירייה לא הייתה כל השפעה על תכנון המסלול או תוכנו, שנקבע על ידי עמותה חיצונית. העירייה לא מימנה את הקורס, ונראה כי תכני הקורס לא תאמו את עבודתה של התובעת כרואת חשבון, מה גם ששתיים מתוך שלוש הרצאות התקיימו באופן מקוון, ללא אינטראקציה בין המשתתפים. יתר על כן, השופטת קבעה כי גם אם ניתן לראות בקורס כקשור לעבודה, מה שלא היה, הרי שפגיעתו של התובע במהלך סיור ברובע היהודי שהתקיים במסגרת הקורס, אינה קשורה לעבודה. הסיור היה אופציונלי, והתובעת בחרה להצטרף אליו מרצונה. לא היה לזה קשר לתוכן הקורס או לעבודתה. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה, שכן הפגיעה לא התרחשה במהלך פעילות אגבית לעבודתו של התובע.