רע"א 7906/20

תקציר

בבואו לבחון את הבקשה החליט בית המשפט לדחות אותה ללא תגובת המשיבים. ההחלטה נסמכה על תקנות שונות הנוגעות למינוי מומחים ולקבלת ראיות נוספות בהליכים בערכאת הערעור. תקנה 130(א) מאפשרת לבית משפט למנות מומחים בכל עת ליישוב סכסוכים. האגודה טענה כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות למנות מומחה בשל תקנות סותרות, אך בית המשפט לא הסכים. תקנה 455 מאפשרת לבתי משפט לערעורים לשלוח תיקים בחזרה לערכאות נמוכות יותר לבירור עובדות מבלי להעביר סמכויות קבלת החלטות. כמו כן, תקנה 457 מגבילה ראיות חדשות בערעורים אך מאפשרת אותן בעת הצורך, כאשר הסמכות נשארת בידי ערכאת הערעור. תקנה 458 מבהירה את סדרי הדין לגבי ראיות נוספות, תוך הדגשת תפקידה של ערכאת הערעור. בית המשפט קבע כי כאשר תיק מוחזר להכרעה עובדתית, לבית המשפט הפרוצדורלי יש שיקול דעת לנהל הליכים, ואולי אף לאפשר ראיות חדשות. טענות האגודה בדבר הגינות ויתרון פרוצדורלי נדחו, וציינה כי בקשת המשיבים מתיישבת עם צרכים מעשיים לפתרון מחלוקת מהותית על נזקים בסך 24 מיליון שקל, התומכת בצורך במינוי מומחה. בית המשפט הדגיש את החתירה לחקר האמת ולקביעת נזק מדויקת, כמתחייבת מזכותם של המשיבים לפיצויים בגין הפרת חוזה. משכך, מינה בית המשפט המחוזי מומחה כדין מבלי לפגוע בזכויות העמותה, דבר שהביא לדחיית בקשתם לעניין צווי הוצאות.