ע"ע 716/05

תקציר

בפסק דין זה קבע בית הדין כי אחריותו של מעסיק להבטחת כספי פיצויים נפסקת לאחר סיום יחסי העבודה והמעסיק משחרר כספים אלה לעובד. ברגע שלעובד יש שליטה על הפיצויים שלו, חובת הנאמנות של המעסיק פוקעת, ופוטרת אותו מאחריות לפעולות לאחר השחרור הקשורות לכספים אלה. כמו כן, המעסיק אינו מחויב לרכוש פנסיה רטרואקטיבית עבור תקופות שקדמו לפרישת העובד ושחרור כספי הפיצויים. בית המשפט התייחס גם לסוגיית ההתיישנות, והסביר כי בעוד שתביעות נגד קרנות פנסיה מתחדשות מדי חודש לאחר הפרישה, תביעות נגד מעסיקים לא. במקרה ספציפי זה, הערעור שהוגש 27 שנים לאחר הפסקת העבודה נדחה בשל תום תקופת ההתיישנות, תוך הדגשה כי אסור למעסיקים לשמור ראיות ללא הגבלת זמן. טענות המערער לחריגים מן ההתיישנות, ובפרט בדבר טענות למרמה, נדחו כבלתי מוכחות. בנוסף, נדחה גם הערעור על אחריות המדינה, מה שמחזק את העובדה שלבתי הדין לעבודה יש סמכות לדון במקרים כאלה לפי סעיפים משפטיים ספציפיים. בית המשפט, לאחר שבחן את מכלול הטענות והקפיד על התקנות הפרוצדורליות הרלוונטיות, אישר את החלטות בית המשפט קמא ודחה הן את ערעורי המערערת והן את ערעורי המדינה, תוך פסיקת הוצאות משפט למשיב.